יו"ר האיגוד.
עמותת אומץ רואה את כוונת הנהלת האיגוד בחומרה רבה ורואה בכך יום שחור לכדורסל בישראל, לאור זאת עמותת אומץ מתכוונת להגיש עתירה לבית משפט מחוזי נגד המינוי מהטעמים הבאים:
א. מר קופל נעצר בדצמבר 2010 והושם במעצר בית על עבירות מס. לאחר חקירה של קרוב לשנה, ובניגוד לדבריו של מר קופל החקירה הועברה לפרקליטות מיסוי וכלכלה להחלטה באם להעמידו לדין. אדם שעננה כבדה שורה על טוהר מידותיו, ראוי היה שישעה עצמו מתפקידו כיו"ר מנהלת הליגה, ודאי שאינו יכול הגיש עצמו לתפקיד ציבורי נוסף.
ב. מנהלת הליגה הינה חברה בע"מ המשלמת תמלוגים לאיגוד הכדורסל, מכאן לית מאן דפליג כי קיים ניגוד אינטרסים בין תפקידו של קופל כיו"ר מנהלת הליגה לבין התפקיד אליו הוא מיועד. גם כאן היה ראוי שמר קופל יתפטר מתפקידו במנהלת הליגה, או לפחות יצהיר על כוונתו להתפטר מתפקיד זה מיד עם בחירתו ליו"ר איגוד הכדורסל, מר קופל לא עשה לא זאת ואף לא זאת.
ג. אודה לך מאוד באם תנצל את הפררוגטיבה שנתנה לך כיו"ר איגוד הכדורסל ותיענה לבקשתנו להוריד את בחירתו של אבנר קופל לתפקיד ממלא מקום זמני ליו"ר איגוד הכדורסל כדי שנוכל למצות את ההליך המשפטי עד תומו
העתק
חברי הנהלת איגוד הכדורסל
לראש הדף

יועץ המשפטי לממשלה והבדיקה שנערכת עתה על ידי אגף החקירות של נציבות רשות המדינה.
אומ"ץ סבורה שהזדרזות משרד רוה"מ להכריז על הפרשה כ"רכילות" הינה מוקדמת מדי לאור העובדה שעובדת המשרד שהוטרדה על פי החשד על ידי אשל לא נחקרה עדיין ולא מסרה את גרסתה.
בנוסף לכך אנו מבקשים להפנות את תשומת לבך לכך שאשל היה מעורב ישירות במינויו של נציב שרות המדינה הנוכחי- משה דיין ויש צורך לנקוט בכל הצעדים הדרושים שלא ייווצר מצב של ניגוד אינטרסים במהלך בדיקה זו.
העתק
יהודה וינשטיין – היועץ המשפטי לממשלה
משה דיין – נציב שרות המדינה
לראש הדף

שכניסת המדינה לעידן ההתפלה וחלוקת הזכיונות לבעלי הון לבנות ולתפעל מתקני התפלה יוצרת מכלול של בעיות, המחייבות לדעתנו בדיקה יסודית של משרד מבקר המדינה.
בעיה זו מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שבחורף הנוכחי לא יורדים כמעט גשמים, דבר שעלול להחמיר את מצב משק המים במדינה.
תמונת המצב הכוללת של משק המים במדינה מצביעה על כך כי צריכת המים השפירים (מי שתיה) בישראל הולכת וגדלה משנה לשנה, בעיקר במגזר הביתי, וכעת צריכה זו עומדת על כ-1200 מלמ"ש (מליון מ"ק לשנה). כאשר כ-50 מלמ"ש מסופקים לממלכת ירדן עקב הסכמי השלום המבורכים שנחתמו בשנת 1994, כ-50 מלמ"ש נוספים לרשות הפלסטינית, והיתר מתחלקים בערך שווה בשווה בין הצריכה הביתית לחקלאית.
המקורות הטבעיים הזמינים העומדים לרשות מדינת ישראל לטובת תפעול המערכת הארצית הם: מים עיליים בתפוקה מקסימאלית של כ-850 מלמ"ש (500 מהכנרת, כ-120 ממעיינות וכ-230 מלמ"ש מנחלים).
אקוויפר ההר (ירקון תנינים) המסוגל להפיק כ-300-480 מלמ"ש, מילוי טבעי ממוצע שלו הוא 360 מלמ"ש. אקוויפר החוף, גם ממנו ניתן להפיק כ-360 מלמ"ש, האקוויפרים המזרחיים מהם ניתן להפיק עד 260 מלמ"ש ואקוויפר הגליל המערבי ממנו ניתן להפיק כ-140 מלמ"ש.
כמו כן, יש במדינה פוטנציאל של לפחות 180 מלמ"ש מים מליחים (בעלי רמת מליחות נמוכה בהרבה ממי ים) אותם ניתן להתפיל בעלויות נמוכות יחסית (פוטנציאל זה לא ממוצה עד תום).
למרות כל המקורות הללו, שינויי מזג האוויר והאקלים הביא עימו מספר שנים שחונות שבעקבותיהן התקיימה "שאיבת יתר" מכל המקורות הללו והורדת מפלסים עד למפלסים המסכנים באופן מטריד את איכות המים.
מבחינה יסודית של הנושא ע"י תנועת אומ"ץ עולות השאלות הבאות:
• התפלת מי ים הנה החלטה מבורכת שהיתה חייבת להתקבל כבר מזמן, אך האם התפלה של 750 מלמ"ש אינה מוגזמת? מה יקרה כאשר יסתיים עידן הבצורת ויגיעו שנים גשומות? עפ"י החלטת הממשלה, "מקורות" חייבת לקנות ולקלוט את כל המים המותפלים, האם נוותר על שאיבת "מים זולים" מהכנרת ומהקידוחים, נזהם את הסביבה בייצור אנרגיה מיותרת ונתפיל בעלויות גבוהות מי ים, האם אנו גוזרים גזר דין מוות על החקלאות במקרה כזה?
• האם יש מודעות לכך שכאשר אנו הופכים את המים למוצר צריכה ככל המוצרים, המיוצר ע"י בעלי ההון, שמטרתם היחידה היא להשיא רווחים עבור בעלי המניות, אנו מסתכנים בצמצום עלויות הפקה שיגרום לפגיעה באיכות המוצר?
• "מקורות" הינה מהחלוצות בתחום ההתפלה, הטכנולוגיה שפיתחה משמשת להתפלת מים במדינות רבות בעולם, עלות ההתפלה שהציעה "מקורות" היא עלות סבירה ביחס לשוק, האם בעל הון שהינו זכיין עשוי להרוויח סכומי עתק מהמדינה יכול לקבוע מחירי התפלה לא ריאליים?
• להתפלת המים יש השלכות סביבתיות שליליות הן בזמן ההקמה והן בזמן ההפעלה בהן: פגיעה בשימושי קרקע לצורכי ציבור הנובעת מהקמת מתקני התפלה בקרבת החוף, פגיעה בנוף ובארכיאולוגיה, פגיעה בפעילות ימית (דייג, שייט, צלילה וכד'), פגיעה בחי ובצומח כתוצאה מסילוק מי רכז בהם ריכוז המלח גבוה פי 2-3 מהריכוז במי ים רגילים (באשקלון סמוך למתקן ההתפלה קיים כתם חום גדול בים שלא חוקרים את פשרו), זיהום בכימיקלים שונים, פגיעה בקרקעית ע"י הנחת צנרת תת מימית, פגיעה במערכת ההידרולוגית והשפעה על זרמי החוף, יצירת מפגעי רעש ועוד, לניטרול מפגעים אלו משמעויות כספיות, האם הרגולטור יחייב את בעלי ההון לפעול בנדון?
• יש לבצע פעילות שתמנע אפשרות של דליפת מי רכז מלוחים למי התהום, וכן תזהם את אקוויפר החוף, האם נלקח בחשבון הסיכון הכרוך בכך?
• ע"פ החוק, המים שייכים לאזרחי המדינה ועל נציבות המים והמדינה לחלקם באופן שוויוני בין האזרחים, האם הפרטת משק המים, וצריכת יתר של חלק מהמגזרים לא פוגעת בעיקרון הזה המבוסס על צדק חברתי, ומנוגדת למנדט שקיבל נציב המים מתוקף "חוק המים" ?
• האם "מומחים" לתחום ההתפלה קנו את הידע שלהם שעבדו עבור המדינה, וכיום מממשים אותו עבור בעלי ההון במפעלי ההתפלה?

לראש הדף

יות של הלשכה.
מפרסומים בתקשורת עולה כי יו"ר הלשכה עו"ד דורון ברזילי, קיים הצבעה חפוזה, ללא גילוי נאות, בה הוא פעל למנות לתפקידים נחשקים אלו, דווקא עורכי עדין שתרמו לו סכומי כסף גדולים, במערכת הבחירות.
למותר לציין כי השקיפות והמנהל התקין מחייבים הליך גלוי של מינוי ראשי ועדות הכולל פרסום ומתן הזדמנות לכלל עורכי הדין בישראל להתמודד על התפקידים האמורים.
אי אפשר להפריז בחשיבותם של תפקידים אלו, המקנים לנושאים בהם יוקרה ומעמד בכיר, השתתפות בכנסים ובאירועים, ומעמד של מומחים מן המעלה הראשונה בתחומם. לכל הללו ישנה השפעה ישירה על עסקיהם הפרטיים.
קשה להתנתק מהתחושה כי מדובר ביד רוחצת יד, וכי יש תמורה לתרומה.
מכתב שנשלח ליו"ר הלשכה, לא זכה לכל מענה.

לראש הדף

ושלים וחבר מועצת העיר, מר אליעזר שמחיוף, יחד עם אחרים. בסעיפים 249 – 273 לכתב האישום מפורטת מסכת פעילותו העבריינית של סגן ראש העיר, מר שמחיוף, הנאשם כי לקח שוחד, בסכום שאינו נמוך מ- 250,000 שקלים, בעד פעולות הקשורות בתפקידו. בתמורה לשוחד, פעל מר שמחיוף, במילוי תפקידו בעירית ירושלים, עבור פרויקט הולילנד, בין היתר לקידום אישור תכניות בניה, ולהפחתת היטל השבחה שהוטל על יזמי הפרויקט.
2. עפ"י חוו"ד שניתנה ע"י היועץ המשפטי לעיריית ירושלים, על מר שמחיוף להשעות עצמו מכהונתו כסגן ראש העיר, ומכל תפקיד ביצועי בעירייה, לרבות תפקידיו בכל תאגיד עירוני. חרף הנחייתך המפורשת, כי על מר שמחיוף להשעות עצמו לאלתר מכל משרה ו/או תפקיד כאמור, בחר הוא שלא לעשות כן, עד עצם היום הזה.
3. המשך כהונתו של מר שמחיוף בתפקידיו האמורים יש בו כדי לפגוע באמון הציבור ברשויות השלטון בכלל, ובאמון הציבור בעיריית ירושלים בפרט. המשך כהונת מר שמחיוף כסגן ראש העיר יש כדי בו להכתים את עירית ירושלים, ולהעיב אמון הציבור בנבחריה.
4. הינך מתבקש, איפוא, להביא בדחיפות בפני מועצת העיר הצעה, להחליט על פיטוריו של מר שמחיוף מכל תפקיד כאמור, ולהורות כי יופסק תשלום שכרו, המשולם לו בעד כל תפקיד ביצועי שהוא נושא בו, בין בעיריית ירושלים ובין בכל תאגיד עירוני. ככל שלא תופסק לאלתר כהונתו של מר שמחיוף, תעתור תנועת אומ"ץ לערכאות משפטיות.
לראש הדף